<h1>פסקי או"ז — בכורות</h1>
<h2>דף יב:</h2>
נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה. ואדם אחר העושה עיסה על מנת לחלקה בצק פטורה מן החלה. המגלגל עיסתו של חבירו שלא מדעתו נטבלה לחלה. ואשה שנתנה לנחתום לעשות לה עיסה, אע"פ שיש בה כשיעור וגילגל מדעתה, אין הנחתום מפריש חלה עד שתתן לו רשות להפריש. ונשים שמגלגלות עיסה בשותפות, אין אחת מהן רשאה להפריש חלה לכתחילה בלא דעת חבירתה. ואם הפרישה בדיעבד חלתה חלה. ואם הקפידה אפילו בדיעבד אין חלתה חלה. והיכא שנתן רשות לחבירו להפריש חלה, וביטל שליחותו קודם שהפריש, והפריש אין חלתו חלה. יכולה אשה לשוויי שליח להפריש חלה מכל עיסות שיהיו לה לעולם.
